בסקירה שערך אתר עיתון “הארץ”, הועלתה תמונת המצב של ענף הטניס הישראלי לשנת 2012, ערב כניסתו לתפקיד של יו”ר איגוד הטניס החדש – אסי טוכמאייר. המצב העגום לכאורה, כולל את העובדה שלישראל ישנם רק שני נציגים בדירוג 200 הטנסיאים הטובים בעולם (דודי סלע ושחר פאר). כמו כן, נראה שחלה התעוררות מקרב השכבות שלרוב נהגו להתרחק מספורט זה, לאור הדימוי כספורט “העשירון העליון” אשר נדבק אליו.
כדוגמה לקבלת הספורט על ידי חתכים נוספים באוכלוסיה, ניתן לראות את ישי אוליאל, בן ה-12 מרמלה, בן למשפחה המונה שבע נפשות, אשר נחשב כיום להבטחה הגדולה של הטניס הישראלי. באוליאל הושקע סכום גדול, הכולל גם תרומה על סך 60 אלף דולר מנדבן יהודי-אנגלי אנונימי.
יהרגו בכדי לשחק טניס
“כמות הכסף והתהילה שיש היום בטניס היא הכי גבוהה אי פעם”, מסביר יו”ר איגוד הטניס החדש, אסף טוכמאייר. “לכן אתה רואה שהמדורג ראשון בעולם הוא נובאק ג’וקוביץ’ – ילד שגדל בסרביה של שנות המלחמה כשלאבא שלו אין יותר מדוכן פלאפל ועד גיל 14 הוא שיחק במגרש בלי גדר, כשצריך לרוץ אחרי כל כדור. אבל הילד הזה גדל רעב. וכמוהו ילדים רבים שהם חסרי יכולת כלכלית, ולכן הם יהרגו כדי להיות שחקני טניס.
המוטיבציה של ילד לא עשיר היא גבוהה יותר
“הדימוי הוותיק של הטניס כספורט של ילדים עשירים פשוט לא נכון היום. כי ילד עשיר קשה להטעין במוטיבציה. הוא יכול לבקר בווימבלדון עם המשפחה שלו. ילד פחות עשיר יעשה הכל כדי להגיע לווימבלדון בעצמו ולהרוויח מיליוני דולרים. היום אנחנו רואים המון שחקנים בצמרת העולמית שגדלו בלי כפית של כסף בפה, ולכן גם בישראל הספורט הזה יכול להתאים להמון ילדים ממשפחות מעוטות יכולת. כי בנוסף לכישרון ולאימון חייבים מוטיבציה”.
טוכמאייר, בן 42 ובעלים-שותף בקבוצת הנדל”ן קנדה-ישראל, הציב לעצמו מטרה לשקם את הטניס הישראלי. “קודם כל מוכרחים להרחיב את החשיפה של הספורט”, הוא טוען, “ודבר שני חייבים לדאוג לכך שהילדים והנערים שכבר חשופים לטניס יוכלו למצות את הפוטנציאל שלהם עד כמה שניתן. כי גם אני לא מכחיש את מה שדודי סלע אומר, וזה שהטניס שלנו הגיע לנקודת שפל”.
